ברית מילה ? מה זה

​

שמואל עמרוסי מוהל מוסמך מהמוהלים בירושלים מסביר

​

בברית המילה אנו מסירים את העורלה

שאלה: מהי עורלה

תשובה: כשמה כן היא, עור-לה היא  העור שיש לה

למי ? לעטרה

באיבר הברית, החלק העליון מכונה עטרה, והוא כמין כובע שבקצהו הגבוה ניתן לראות את חור הפרשת השתן, זה החלק המכונה עטרה. כשילד נולד כל האיזור הזה מכוסה בעור המכונה עורלה.

 התורה מצווה עלינו להסירו ביום השמיני  להולדת הילד.  כפי שכבר  נרמז בברית מילה איננו חותכים חתיכת בשר אלא חתיכת עור

העטרה נחשבת לאיזור מאוד רגיש, שעמוס בכלי  דם, ומכאן שיש לנקוט בזהירות  רבה בזמן הברית

העורלה בנויה בעצם משתי עורות. אחת  מכונה עור העורלה  והיא החופה את  העטרה.   מתחת לעור זה ישנו קרום  דק מאוד הדבוק לעטרה ויש להפרידו (כאב קל מאוד, בהיותו קרום ) לפני הברית

לאחר הברית אם נותר חלק מעור הפריעה, מפשילים אותו כלפי מטה . פעולה זו מכונה פריעה (פריעה  מלשון גילוי) דהיינו שיש לגלות בברית את העטרה כנקייה לגמרי משתי העורות

הברית היא מעשה מאוד טבעי, מהסיבה הפשוטה שאם לא עושים ברית, קרום עור הפריעה מתנתק מהעטרה בכל מצב לבד כאשר הילד מתבגר. כמו כן במצבים מסוימים כל עור  העורלה יורד למטה ומתגלה העטרה

ההלכה היהודית מצוה  להסירו לצמיתות כך שהעטרה תהיה  מגולה באופן קבוע

ככתוב בתחילת פרשת תזריע. "וביום השמיני ימול בשר עורלתו" , דהיינו שבשר העטרה, שבו יש את העורלה יגולה וייפרע

 

צהבת יילודים מהי

כידוע ישנם שני סוגי צהבת ביילודים

האחת פשוטה ומצריכה סבלנות בעיקר עד לבשלות הגוף, והאחרת מכונה צהבת פתולוגית וקצת יותר בעייתית ומצריכה טיפול באור ולעיתים אף החלפת הדם

לרוב התינוקות הנולדים (מעל 50% ) ישנה צהבת פשוטה  המכונה צהבת פיזיולוגית שבה הכבד  עדיין לא הגיע לבשלות והתוצאות שלו  נראות על פני עור הילד שנראה צהוב במקומות שונים בגוף ברמות כאלה או אחרות (לא כל הגוף מקבל צבע צהוב). הצבע הצהוב  נראה בעיקר בגלל רמות גבוהות של הפיגמנט בילירובין  בגוף  (יוסבר בהמשך מהו). בד"כ נראה אחוזים גבוהים יותר  של צהבת ככל שהילד קטן יותר וכמובן בילדים פגים.  לעיתים צהבת כזו מצריכה המתנה בהחלטה על עשיית ברית בזמנה עד הרגע האחרון ממש לעיתים מחליטים אף ביום השביעי והשמיני להולדת הילד, 

​

 ? שאלה:    מה זה בילירובין

תשובה: הבילירובין הנו תוצר לוואי של התפרקות תאי דם אדומים ובעיקר של ההמוגלובין שבו. אנו  חיים עם הגוף שלנו עד 120 בע"ה, אך רוב  גופנו  מתחלף פעמים  רבות במהלך החיים. רק תאים  מיוחדים  מתחילים איתנו את החיים ולא נפרדים מאתנו

תאי הדם  האדומים שאחד מתפקידיהם  הוא לקחת חמצן מן הריאות ולאחר מכן לפזרו  בגוף, עובדים מאוד קשה ולאחר פרק זמן הם  מתפרקים ומתים. חלקים מהם משמשים למחזור  ולבנייה של תאי דם נוספים  וחלקים מהם מופרשים  החוצה, ההמוגלובין שהוא חלק מתאי הדם האדומים  מתפרק  אף הוא  ואחד מתוצריו הוא הבילירובין שצבעו צהוב, והוא  מתפנה  מהגוף באמצעות הכבד והמרה בשני תהליכים עוקבים

לעובר ישנם תאי דם רבים יותר מאשר הוא צריך  לאחר לידתו.  הסיבה היא שבעודו עובר הוא קיבל חמצן מאמו דרך מערכת הדם, ואילו לאחר לידתו הוא מקבל חמצן  דרך הריאות. הריאות  מלאות בחמצן מהנשימה ולכן פחות תאי דם יכולים לספק לתינות את כל צרכי  החמצן שלו.  מייד לאחר הלידה מתחילים להתפרק תאי דם אדומים רבים, ולתוצרי  הלוואי של  הפירוק מתבצעים תהליכים של מחזור ופליטה  מהגוף  כאמור

אם הכבד עובד היטב  הוא  מסוגל להיפרד במהירות מעודף  הבילירובין, ואם לא חלקם  נשאר בגוף  מספר ימים עד שהכבד מצליח  להפריש  כמויות גדולות יותר מן הפירוק  הנדרש וכך  הגוף חוזרת לצבעו המקורי (אדמדם ויפה). כשזה לא קורה אנו ממתינים קצת לבשלות הגוף. אם רמות הבילירובין גדלות מדי  (מעל 15 בערך תלוי במשקל התינוק) לעיתים יש צורך בהתערבות רפואי

טיפולים רפואיים

אחד מדרכי הטיפול  הידועים הוא  הקרנה  של אור  באורך גל מסויים, שכאשר הוא מוקרן על הגוף הוא  מסייע לפירוק  הבילירובין לתוצרים שהגוף יודע  לסלק מעצמו 

טיפול זה עוזר בעצם לכבד להתמודד עם הכמויות הגדולות שהגוף מפרק בתחילת חיי היילוד, ולעיתים טיפול אחד או שניים גורם  להבראת הילד, מפני שבהמשך חייו הכבד יבשיל לעבודה מלאה, וגם כמויות  כדוריות  הדם המפורקות יהיה הרבה יותר מאוזן